📋 מידע כללי על העסקת עובד זר

כשקשיש בבית זקוק לעזרה כמעט כל הזמן — לרחצה, להלבשה, לאכילה, לתנועה בבית ולהשגחה — לעיתים הפתרון הכי מעשי הוא מטפל או מטפלת זרים שגרים בבית ונותנים טיפול 24 שעות ביממה.

כדי להעסיק מטפל זר בצורה חוקית, צריך לעבור כמה שלבים מול המוסד לביטוח לאומי ומול רשות האוכלוסין וההגירה. הדוח הזה מסביר מי זכאי, מה האפשרויות השונות להעסקה, מה כדאי לבדוק לפני שמחליטים, ואיך בפועל מתחילים בתהליך.

יש כמה תנאים שצריך לעמוד בהם. אם אחד מהם חסר, לרוב אי אפשר לקבל היתר להעסקת מטפל זר (גם אם רוצים לשלם על זה מכיסם הפרטי).

• • גיל: הגעה לגיל פרישה — 67 לגברים, ולנשים לפי שנת לידה (בין 62 ל-65)
• • רמת תלות / מצב תפקודי: צריך לצבור לפחות 4.5 נקודות במבחן התלות (בדיקת תפקוד) של הביטוח הלאומי — או 4 נקודות אם הקשיש גר לבד. בפועל, בגמלת הסיעוד — זכאות למטפל זר ניתנת מרמה 3 ואילך (רמות 1-2 מזכות רק במטפל ישראלי)
• • מקום מגורים: הקשיש גר בבית (לא במוסד סיעודי) וזקוק להשגחה או טיפול ברוב שעות היממה
• • הכנסה: אם ההכנסה גבוהה מהתקרה לזכאות לגמלת סיעוד, לא מקבלים את הגמלה — אבל עדיין אפשר לקבל היתר להעסקת מטפל זר, רק שהפנייה היא ישירות לרשות האוכלוסין וההגירה (ולא דרך תביעה לביטוח לאומי), בתשלום אגרה, ובלי גמלה כספית מלווה

• • מי שזכאי לקצבת שירותים מיוחדים (שר״מ) ברמה של 60% ומעלה — ללא קשר לגיל
• • נכי צה״ל ונפגעי פעולות איבה שנקבעו להם כ-17 שעות ליווי לפחות
• • נפגעי עבודה שהוכרו כ"תלויים בזולת" או "סיעודיים"
• • קשישים מעל גיל 85, וכן נכי צה״ל — זכאים בדרך כלל להארכת ההיתר ללא בדיקה חוזרת, כל עוד לא השתנה מצבם

יש שני 'שערים' שדרכם אפשר להגיע להיתר העסקת מטפל זר, בהתאם למצב ההכנסה.

• • מסלול גמלת סיעוד: מגישים תביעה לגמלת סיעוד בביטוח לאומי. אם מאשרים רמה 3 ומעלה, מקבלים גם את הזכאות להיתר להעסקת מטפל זר
• • מסלול ישיר לרשות האוכלוסין: למי שההכנסה שלו גבוהה מדי בשביל גמלת סיעוד. במקרה כזה פונים ישירות לרשות האוכלוסין וההגירה, עוברים מבחן תלות מטעמם (בתשלום אגרה), ואם מאושרים — מקבלים היתר העסקה בלי ליווי כספי מהביטוח הלאומי

המשפחה היא המעסיקה הישירה של המטפל הזר. מי שזכאי לגמלת סיעוד יכול לבחור לקבל את מלוא שווי הגמלה בכסף (ולא כשירות), ולהשתמש בכסף לתשלום שכר המטפל בעצמו.

במצב הזה, המשפחה אחראית לבד על: תשלום השכר, דיווח וניכוי דמי ביטוח לאומי, ביטוח רפואי למטפל, הפרשות פנסיוניות (פיקדון), חוזה עבודה, ימי חופשה ומחלה, ופיצויים בסיום העסקה.

ההעסקה מתבצעת דרך חברת סיעוד מוכרת, שמנהלת מול תאגיד העובדים הזרים ומול העובד את רוב הנושאים הבירוקרטיים — שכר, ביטוחים, ליווי שוטף. המשפחה עדיין ה'מטופל' הרשמי אך חלק גדול מהניהול עובר לחברה.

בפועל, ההעסקה מתחלקת בין שני 'מעסיקים' לפי חלקיות משרה: חברת הסיעוד מעסיקה את העובד הזר בהיקף השעות השבועיות שמכסה גמלת הסיעוד מהביטוח הלאומי, והמשפחה משלימה את יתרת המשרה (כלומר את השעות שמעבר לגמלה, עד להיקף העסקה מלא 24/7).

המשמעות הכספית: המשפחה היא שמשלמת ישירות לעובד הזר עבור השעות העודפות הללו (מעבר למה שהביטוח הלאומי מממן), וכן עבור ימי חופשה, מחלה ומנוחה שחלים על אותו חלק. בנוסף, על המשפחה לשאת בתשלומי הביטוח הלאומי (דמי ביטוח) ובזכויות הסוציאליות הנלוות החלות על חלקה בשכר — ולא רק חברת הסיעוד. חלוקה זו מחייבת חישוב מדויק של החלק היחסי של כל צד, ולכן ניהול ההעסקה המשולבת מורכב יותר מהעסקה ישירה מלאה.

בדרך זו המשפחה מתנהלת מול שלושה גורמים: הביטוח הלאומי, חברת הסיעוד, והתאגיד/לשכה שמביאה את העובד הזר.

אפשרות שלישית, שאינה מטפל זר אך רלוונטית להשוואה: מטפל סיעודי ישראלי, הניתן בכל רמות גמלת הסיעוד (1-6), בלי הליכי היתרים והעסקה מול רשות האוכלוסין. עם זאת, מספר שעות הטיפול השבועיות המכוסות בגמלה נמוך יותר מאלה של מטפל זר גר-בית, ולכן ברוב המקרים הוא לא נותן מענה מלא לצורך של השגחה וטיפול 24/7.

• • שאלה שחוזרת אצל כל משפחה שמעסיקה עובד זר היא: מי בדיוק אחראי לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבורו, וכמה. התשובה תלויה בצורת ההעסקה שנבחרה (ר' פרק 4 לעיל)
• • העסקה על ידי חברת סיעוד בלבד: משלם — חברת הסיעוד בלבד, עבור מלוא השכר ששילמה לעובד. מסלול — שיעורי מעסיק מוסדי רגילים (לא מסלול המעסיק הפרטי בבית)
• • העסקה משולבת (חברה ומשפחה): כל מעסיק משלם בנפרד לפי חלקו היחסי — החברה עבור השעות המשויכות לה (שיעורי מעסיק מוסדי), והמשפחה עבור יתרת השעות (3.6% ממסלול מעסיק בבית, על חלקה בלבד)
• • העסקה ישירה על ידי המשפחה: המשפחה (המעסיק הפרטי) בלבד, עבור מלוא השכר — 3.6% ממסלול מעסיק בבית (עובד זר בסיעוד), על מלוא השכר ששולם
• • החובה חלה על כל מי שמעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי — גם מי שאינו מקבל קצבת סיעוד מהביטוח הלאומי. במסלול הישיר או המשולב, על המשפחה להירשם כמעסיק בביטוח הלאומי (פתיחת 'תיק מעסיק עובד במשק בית') בתוך שבועיים ממועד תחילת ההעסקה, עבור החלק שבו היא מעסיקה את העובד

• • שיעור דמי הביטוח הלאומי החל על מעסיק פרטי (המשפחה) עבור עובד זר בסיעוד המועסק בביתו עומד על 3.6% משכרו בפועל, החל מינואר 2025 (לפני כן היה השיעור 2%). במסלול המשולב, שיעור זה חל רק על החלק שבו המשפחה מעסיקה את העובד ישירות — חלקה של חברת הסיעוד מחושב לפי שיעורי מעסיק מוסדי רגילים
• • החל מאוגוסט 2022 החובה חלה על מלוא השכר המשולם לעובד, ללא כל תקרת פטור, וכן קיימת חובת דיווח על פרטי העובד ללא קשר לגובה השכר (בעבר, עד 3.8.2022, הייתה תקרת פטור של עד 5,500 ₪ בחודש, ולפני 1.1.2020 הפטור היה רחב יותר)
• • נוסחת החישוב החודשי (עבור החלק שבו המשפחה היא המעסיק): דמי ביטוח לאומי לתשלום = השכר הכולל ששולם בפועל לעובד באותו חודש × 3.6%
• • 'השכר הכולל' כולל: שכר יסוד, כל מקדמה/דמי כיס ששולמו (גם במזומן), דמי מחלה, דמי חופשה, דמי חגים, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, וגמול עבור עבודה במנוחה השבועית
• • אסור למעסיק לנכות את דמי הביטוח משכר העובד — זו עלות נפרדת החלה על המעסיק בלבד, בנוסף לשכר המלא המגיע לעובד
• • החובה חלה מדי חודש, ללא תלות בשאלה אם המטופל מקבל קצבת סיעוד מהביטוח הלאומי או לא
• • דוגמה: שכר ברוטו כולל של 6,900 ₪ בחודש × 3.6% = 248.4 ₪ דמי ביטוח לאומי לאותו חודש
• • סיכון בהפרת החובה: אם לעובד יקרה אירוע המזכה אותו בקצבה מהביטוח הלאומי (למשל פגיעה בעבודה) בעוד שהמעסיק לא שילם דמי ביטוח במועד, המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש מהמעסיק להחזיר את סכום הקצבאות ששולמו לעובד, בנוסף לחוב דמי הביטוח עצמו וקנסות/הצמדה

• • פתיחת תיק מעסיק: מטופל או בן משפחה המעסיק את העובד באופן ישיר (במסלול ישיר או משולב) פותח 'תיק מעסיק עובד במשק בית' בביטוח הלאומי תוך שבועיים מתחילת ההעסקה. במסלול העסקה על ידי חברת סיעוד בלבד — החברה היא שמנהלת את התיק והדיווח
• • קבלת פנקס תשלומים / חיוב אוטומטי: מי שאינו מקבל קצבת סיעוד בכסף מקבל מהביטוח הלאומי פנקס תשלומים המציין את הסכום החודשי לתשלום. מי שמקבל את גמלת הסיעוד בכסף — התשלום מתואם מול תיק המעסיק בהתאם לדיווח החודשי
• • ביצוע התשלום: ניתן לשלם באמצעות אתר התשלומים המקוון של הביטוח הלאומי (b2b.btl.gov.il), באמצעות הפנקס בבנק הדואר/בבנק, בהוראת קבע, או בכרטיס אשראי (עד לתקרה הקבועה בשירות המקוון)
• • דיווח שוטף: יש לעדכן את הביטוח הלאומי בכל שינוי בשכר העובד כדי שסכום דמי הביטוח יחושב נכון מדי חודש
• • תיעוד: מומלץ לשמור אסמכתאות תשלום דמי הביטוח לצד תלושי השכר של העובד הזר, לצורך בקרה עתידית ולמניעת מחלוקות
• • תנאי ההעסקה (שכר מינימום, חופשה, הבראה, דמי מחלה, פיצויי פיטורים) הם עניין נפרד לגמרי מדמי הביטוח הלאומי, ומוסדרים בדיני העבודה הרגילים. במסלול המשולב יש לחשב את חלקו של כל מעסיק בנפרד לפי יחס המשרה, ולוודא שלא משולם כפל דמי הבראה/רכיבים

• • יתרונות: חיסכון כלכלי — אין עלויות תיווך/ניהול של חברת סיעוד. שליטה מלאה על תנאי ההעסקה ועל בחירת המטפל
• • חסרונות: צריך ללמוד לבד את כל החוקים והתקנות (שכר, ביטוחים, דיווחים). דורש זמן וניהול שוטף. כשהמטפל יוצא לחופשה/עוזב — המשפחה צריכה למצוא בעצמה תחליף (בן משפחה או מטפל נוסף)

• • יתרונות: ליווי ותמיכה מקצועית שוטפת מהחברה. החברה מטפלת בהרבה מהבירוקרטיה (שכר, ביטוחים, איתור עובד) עבור חלק המשרה שבאחריותה. קל יותר למצוא מטפל חלופי במקרה הצורך
• • חסרונות: עלות גבוהה יותר — משלמים גם על שירותי החברה. המשפחה משלמת ישירות לעובד עבור השעות שמעבר להיקף שהביטוח הלאומי מממן, וכן עבור ימי חופשה ומחלה החלים על אותו חלק, ונושאת גם בתשלומי הביטוח הלאומי על חלקה בשכר. המשפחה מתנהלת מול שלושה גורמים שונים (ביטוח לאומי, חברה, לשכה/תאגיד) ולא רק מול המטפל

• • הגשת תביעה לגמלת סיעוד בביטוח לאומי (אם עוד לא מקבלים), ועמידה במבחן התלות (בדיקת תפקוד בבית)
• • קבלת קביעת רמת זכאות. אם הרמה 3 ומעלה — יש זכאות עקרונית להיתר מטפל זר
• • בחירה במסלול 'כל הגמלה בכסף' לצורך העסקה ישירה (בהתאם לתנאי הבחירה שנקבעים מול הביטוח הלאומי)
• • הגשת בקשה להיתר העסקת עובד זר סיעודי לרשות האוכלוסין וההגירה, כולל תשלום אגרה
• • רישום באחת הלשכות הפרטיות המורשות להבאה/תיווך/השמה של עובדים זרים בענף הסיעוד, לצורך איתור המטפל (עובד שכבר בישראל, או הבאה מחו״ל)
• • חתימה על חוזה העסקה מסודר עם המטפל הזר, ורישום שלו כעובד ופתיחת תיק מעסיק בביטוח הלאומי
• • דאגה לביטוח רפואי בתוקף למטפל אצל מבטח מורשה, לכל תקופת ההעסקה
• • הפקדת התשלומים החודשיים לקופת הפיקדון (חלף ביטוח פנסיוני), הניתנת למטפל בעת עזיבתו את הארץ
• • הכנת חדר/פינת מגורים למטפל בבית, וסידור עניינים שוטפים כמו יום מנוחה שבועי
• • מעקב שוטף: חידוש ההיתר לפני פקיעתו (לרוב יש לפנות כ-60 יום מראש), טיפול בוויזה של העובד, ודיווחים תקופתיים

• • שלבים 1-4 זהים לאפשרות א׳: תביעה לגמלת סיעוד, קביעת רמה, ובקשת היתר מרשות האוכלוסין
• • בחירה בחברת סיעוד מורשית ופנייה אליה להסדרת ההעסקה
• • החברה מסייעת באיתור המטפל הזר המתאים (דרך לשכה/תאגיד עובדים זרים) ומנהלת את רוב ההיבטים הבירוקרטיים — שכר, ביטוח, ותנאים סוציאליים
• • המשפחה חותמת על ההסכמים הנדרשים מול החברה ומוודאת שהתנאים ברורים (מה כלול, מה העלות החודשית, מי אחראי על מה)
• • מעקב שוטף מול שלושת הגורמים (ביטוח לאומי, חברת הסיעוד, הלשכה/תאגיד) לגבי תקינות ההעסקה וחידוש ההיתר

• • אפשר לעבור בין המסלולים (למשל, ממעבר מחברת סיעוד להעסקה ישירה) — לרוב כרוך בהודעה מסודרת לחברה, עדכון מסלול הגמלה מול הביטוח הלאומי, ועדכון הלשכה
• • יש הגבלות גיאוגרפיות מסוימות על מעבר עובד זר בין מעסיקים, שמשתנות בהתאם לנסיבות (למשל פטירת המעסיק או מעבר למוסד סיעודי)
• • אם ברמת גמלה 6, מי שמעסיק מטפל זר יכול לקבל את מלוא הגמלה בכסף; מי שמעסיק מטפל ישראלי יכול להמיר רק חלק משעות הטיפול לכסף
• • ההיתר להעסקת מטפל זר טעון חידוש מעת לעת ואינו קבוע לצמיתות

הבחירה בין העסקה ישירה לבין העסקה משולבת עם חברת סיעוד היא בעיקר איזון בין עלות (ישירה = זולה יותר) לבין נוחות וליווי מקצועי (משולבת = יקרה יותר אך פחות עומס בירוקרטי על המשפחה).

בשני המקרים, הצעד הראשון הוא בדיקת זכאות מול הביטוח הלאומי (או פנייה ישירה לרשות האוכלוסין אם ההכנסה גבוהה מהתקרה), ולאחר מכן קבלת ההיתר מרשות האוכלוסין וההגירה.

• • המוסד לביטוח לאומי — עמוד גמלת סיעוד (תנאים, רמות גמלה ובקשות): btl.gov.il/benefits/Long_Term_Care
• • המוסד לביטוח לאומי — מעסיק מטפל עובד זר בסיעוד: btl.gov.il/benefits/Long_Term_Care/Pages/ovedZar.aspx
• • המוסד לביטוח לאומי — דיווח ותשלום של מעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי: btl.gov.il/Insurance/Maasik/Pages/mekabelSiud.aspx
• • רשות האוכלוסין וההגירה — עמוד מידע על העסקת עובדים זרים בסיעוד: gov.il/he/pages/foreign-nursing
• • כל-זכות — דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי עבור עובד זר בסיעוד: kolzchut.org.il
• • כל-זכות — מדריך להעסקת עובד זר בסיעוד: kolzchut.org.il
• • כל-זכות — העסקת עובד זר בסיעוד על-ידי המטופל במקביל להעסקתו על-ידי חברת הסיעוד: kolzchut.org.il
• • כל-זכות — תנאי העסקה של עובד זר בסיעוד המועסק בבית המטופל: kolzchut.org.il
• • אתר yairron.com/btl — טבלאות סכומים והגדרות עדכניות לגמלת סיעוד לשנת 2026: yairron.com/btl/senior_rights/financial-tables-and-definitions

• • טופס 2600 — תביעה לגמלת סיעוד (ביטוח לאומי): btl.gov.il
• • טופס 2655 — בקשה לקבלת גמלת סיעוד בכסף (ביטוח לאומי): btl.gov.il
• • הגשת בקשה מקוונת להיתר העסקת עובד זר בסיעוד (היתר חדש / הארכת היתר) — רשות האוכלוסין וההגירה: gov.il/he/service/nursing_foreign_worker

הדוח נכתב לצורך עיון כללי בלבד ואינו תחליף לבדיקה פרטנית מול הגורמים הרשמיים. הקישורים לעיל מפנים לאתרי הביטוח הלאומי, רשות האוכלוסין וההגירה ו-yairron.com/btl, נכונים למועד כתיבת הדוח.