👴 קצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה)
▼גיל הזכאות המוחלט לגברים ולנשים: 70 — החל מגיל 70 הקצבה משולמת ללא כל מבחן הכנסות, גם למי שעובד ומרוויח.
גיל הפרישה לגברים: 67
גיל הפרישה לנשים לפי שנת לידה:
📅 מדרגת גיל הפרישה לילידות 1962 הסתיימה ב-31/12/2025
⏭️ מדרגת גיל הפרישה לילידות 1963 תחל ב-01/05/2026
| שנת לידה | גיל פרישה |
|---|---|
| עד 1959 | 62 |
| 1960 | 62 שנים ו-4 חודשים |
| 1961 | 62 שנים ו-8 חודשים |
| 1962 | 63 |
| 1963 | 63 שנים ו-4 חודשים |
| 1964 | 63 שנים ו-8 חודשים |
| 1965 | 64 |
| 1966 | 64 שנים ו-4 חודשים |
| 1967 ואילך | 65 |
🔗 תקופת אכשרה לגבר — BTL | 🔗 תקופת אכשרה לאישה — BTL | 🔗 כל זכות
כדי לצבור תקופת אכשרה, על האדם להיות "מבוטח" בביטוח אזרח ותיק ולשלם דמי ביטוח כחוק.
- כללי: מבוטח הוא תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל הפרישה.
- עובד עצמאי/לא עובד: עליהם להסדיר את התשלום ישירות מול הביטוח הלאומי. תקופות שבהן קיים חוב בדמי הביטוח עלולות שלא להיספר כתקופת אכשרה.
- עובד שכיר (דגש חשוב): לפי סעיף 365 לחוק, אם המעסיק לא שילם — התקופה עדיין תיחשב לעובד כתקופת אכשרה. זכויות העובד אינן נפגעות בשל מחדלי המעסיק, כל עוד ניתן להוכיח יחסי עובד-מעביד (תלושי שכר, טופס 106).
- חודשי שירות חובה בצה"ל, שירות מילואים או שירות לאומי-אזרחי.
- חודשים שבעבורם שולמו דמי לידה, דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה או דמי תאונה.
- חודשים שבהם קיבל המבוטח קצבת נכות כללית (בדרגת אי-כושר של 75% ומעלה).
- חודשי עבודה בחו"ל — בתנאי שהמבוטח המשיך לשלם דמי ביטוח כתושב ישראל, או שעבד במדינה שיש לה אמנה עם ישראל.
- תקופות שבהן המבוטח היה פטור מתשלום דמי ביטוח לפי החוק (למשל: תקופת מחלה ממושכת).
- חלופה א': 144 חודשי ביטוח (12 שנים) בסך הכל, מיום שהפך המבוטח לתושב ישראל.
- חלופה ב': 60 חודשי ביטוח (5 שנים) בתוך 10 השנים האחרונות שקדמו לגיל הפרישה.
- חלופה ג' (עולים חדשים): מספר חודשי הביטוח הוא לפחות כמספר החודשים שבהם לא היה מבוטח. רלוונטי למי שהפך לתושב לאחר גיל 40 (גבר), ובתנאי שצבר לפחות 60 חודשי ביטוח.
האוכלוסיות הבאות פטורות לחלוטין:
- גרושה שהתגרשה לאחר גיל 55.
- אלמנה שאינה זכאית לקצבת שאירים.
- עגונה שבעלה נעלם או נמצא בחו"ל מעל שנתיים.
- אישה שבן זוגה אינו מבוטח (למשל עלה לארץ מעל גיל פרישה).
- מי שקיבלה קצבת נכות בחודש שקדם להגיעה לגיל הפרישה.
- צבירת אכשרה: צוברת רק עבור תקופות עבודה כשכירה/עצמאית או תקופות לפני נישואיה.
- הזכאות לקצבה: אם לא צברה אכשרה, תהיה זכאית לקצבה רק בגיל 70.
- המלצה: לבדוק "חלופת ה-144" לפני מעבר לסטטוס עקרת בית, כדי לשמור על זכאות בגיל הפרישה (62–65).
- חובת תשלום: חייבות בתשלום דמי ביטוח (דרך השכר או באופן עצמאי).
- צבירת ותק: כל חודשי הביטוח נספרים כתקופת אכשרה מלאה.
- זכאות: לרוב קל להן לעמוד ב"חלופת ה-144" ולקבל קצבה מגיל הפרישה (62–65).
מי שהגיע לגיל הפרישה ואינו עומד באף חלופת אכשרה, עשוי להיות זכאי לקצבת אזרח ותיק מיוחדת. קצבה זו מותנית במבחן הכנסות מחמיר ובתושבות ישראל.
- מצב משפחתי: גירושין/אלמנות עשויים לתת פטור מאכשרה.
- הוכחת עבודה: לשכירים — התקופה נספרת גם אם המעסיק חב לביטוח לאומי.
- תקופות נכות: לבדוק קצבת נכות (75%+) שנספרת כאכשרה.
- עקרות בית: לבדוק אם כדאי לשלם כ"לא עובדת" כדי לשמור זכאות לגיל פרישה מוקדם.
📅 המבחן חל מגיל פרישה ועד גיל 70 — מגיל 70 הקצבה משולמת ללא מבחן הכנסות.
📌 שיעור הפחתה: 60% מכל שקל שמעל תקרת הקצבה המלאה
📌 קצבה חלקית מתחת ₪184 (10% מהקצבה הבסיסית) שוללת זכאות לקצבת זיקנה
📌 פנסיה פרטית (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות) — אינה נכללת במבחן
📌 שכר ממוצע במשק (2026): ₪13,769
הכנסה ממשכורת או מעסק עצמאי — ברוטו, לפני ניכויים.
כולל: רווק/ה, גרוש/ה, אלמן/ה, ונשוי/ה שהכנסת ב"ז עולה על ₪7,848/חודש
| הכנסה חודשית מעבודה (ברוטו) | מצב קצבה | הערה |
|---|---|---|
| עד ₪10,113 | קצבה מלאה | ללא קיצוץ |
| ₪10,113 – ₪14,402 | קצבה חלקית | מינוס 60% מהחריגה |
| מעל ₪14,402 | אין זכאות | קצבה מושהית עד גיל 70 |
נוסחה: קצבה = קצבה מלאה − (60% × [הכנסה − ₪10,113])
דוגמה: הכנסה ₪11,000 → חריגה ₪887 → קיצוץ ₪532
⚠️ הקצבה החלקית לא תרד מ-10% מהקצבה הבסיסית (₪184)
תנאים: נשואים שנה לפחות, ב"ז בגיל 50–70 (או מעל 70 ואינו מקבל קצבה), והכנסת ב"ז אינה עולה על ₪7,848/חודש
| הכנסה חודשית מעבודה (ברוטו) | מצב קצבה | הערה |
|---|---|---|
| עד ₪13,484 | קצבה מלאה | כולל תוספת בן/ת הזוג |
| ₪13,484 – ₪20,082 | קצבה חלקית | מינוס 60% מהחריגה |
| מעל ₪20,082 | אין זכאות | קצבה מושהית עד גיל 70 |
נוסחה: קצבה = קצבה מלאה − (60% × [הכנסה − ₪13,484])
דוגמה: הכנסה ₪15,000 → חריגה ₪1,516 → קיצוץ ₪910
📌 הקצבה המשולמת כוללת תוספת עבור בן/ת הזוג כל עוד הכנסת ב"ז אינה עולה על ₪7,848
כל אחד מהם עובר מבחן הכנסה עצמאי כ"יחיד" לצורכי חישוב קצבתו.
| מבוטח/ת | תקרה לקצבה מלאה | תקרה — אין זכאות |
|---|---|---|
| כל אחד מבני הזוג | ₪10,113 | ₪14,402 |
📌 כל בן/ת זוג מגיש/ה תביעה נפרדת ומקבל/ת קצבה נפרדת לפי הכנסתו/ה האישית
📌 הכנסת בן/ת הזוג אינה מצטרפת לחישוב הכנסת המבוטח/ת
📌 כל אחד זכאי לתוספת ותק בהתאם לשנות ביטוחו/ה האישיות
כולל: שכר דירה, ריבית, דיבידנד, רווחי הון (חודשי = שנתי÷12), הכנסה מהשכרת רכוש.
⚠️ הבדל מהותי: תקרות הכנסה מנכסים גבוהות פי 3 מתקרות הכנסת עבודה
⚠️ פנסיה מקרן פנסיה / ביטוח מנהלים / קרן השתלמות — אינה נכנסת לחישוב זה
⚠️ אין תוספת דחייה בשל חריגה מהכנסה מנכסים
| הכנסה חודשית מנכסים (ברוטו) | מצב קצבה | הערה |
|---|---|---|
| עד ₪30,339 | קצבה מלאה | ללא קיצוץ |
| ₪30,339 – ₪34,627 | קצבה חלקית | מינוס 60% מהחריגה |
| מעל ₪34,627 | אין זכאות | אין תוספת דחייה |
| הכנסה חודשית מנכסים (ברוטו) | מצב קצבה | הערה |
|---|---|---|
| עד ₪40,452 | קצבה מלאה | ללא קיצוץ |
| ₪40,452 – ₪47,050 | קצבה חלקית | מינוס 60% מהחריגה |
| מעל ₪47,050 | אין זכאות | אין תוספת דחייה |
| הכנסה חודשית מנכסים (ברוטו) | מצב קצבה | הערה |
|---|---|---|
| עד ₪40,452 | קצבה מלאה | ללא קיצוץ |
| ₪40,452 – ₪44,740 | קצבה חלקית | מינוס 60% מהחריגה |
| מעל ₪44,740 | אין זכאות | אין תוספת דחייה |
כל אחד נבחן בנפרד. הכנסה מנכסים משותפים מתחלקת לפי חלק בבעלות (בד"כ 50/50 לפי טאבו).
| מבוטח/ת | תקרת קצבה מלאה | תקרת אין זכאות |
|---|---|---|
| כל אחד מבני הזוג | ₪40,452 | ₪44,740 |
דוגמה — שכר דירה ושני בני זוג זכאים:
- דירה משותפת (50/50) עם שכר דירה ₪84,000/חודש
- קצבה מלאה של כל אחד (כולל ותק 50%): ₪2,757
- חלקו של כל אחד: ₪84,000 ÷ 2 = ₪42,000/חודש
- חריגה: ₪42,000 − ₪40,452 = ₪1,548
- קיצוץ: 60% × ₪1,548 = ₪929
- ▶ קצבה לכל אחד: ₪1,828/חודש
⚠️ אם הדירה רשומה על שם אחד בלבד — כל ₪84,000 ייוחסו לו ויאבד זכאות (מעל ₪44,740)
כאשר יש הכנסה הן מעבודה והן מנכסים — שתי ההכנסות נסכמות יחד לבדיקת התקרה.
| הרכב משפחתי | תקרת עבודה (לקצבה מלאה) | תקרת נכסים (לקצבה מלאה) |
|---|---|---|
| יחיד | ₪10,113 | ₪20,226 |
| זוג (ב"ז לא מקבל קצבה) | ₪13,484 | ₪26,968 |
| נשואים זכאים — כל אחד בנפרד | ₪10,113 | ₪20,226 |
📌 תקרת נכסים-בלבד = תקרת עבודה × 3 | תקרת נכסים-במשולב = תקרת עבודה × 2
📌 אין זכאות כאשר הקצבה המחושבת יורדת מ-₪184/חודש
- שכר עבודה (ברוטו), משכורת, הכנסה מעסק
- שכר דירה (לפני ניכוי הוצאות)
- ריבית מפיקדונות / אגרות חוב
- דיבידנד ממניות
- הכנסה מהשכרת נכס
- רווח הון מניירות ערך (מחושב כהכנסה חודשית = שנתי ÷ 12)
- קצבה מקרן פנסיה / ביטוח מנהלים / קרן השתלמות
- קצבת אזרח ותיק עצמה
- קצבת שאירים
- הכנסות פטורות ממס (לדוגמה: מכירת דירה יחידה)
- גמלאות ביטוח לאומי אחרות (נכות, סיעוד וכו')
מי שלא קיבל קצבה בגין הכנסה מעבודה שחרגה מהתקרה — זכאי ל-5% לכל שנה שבה נמנעה ממנו הקצבה.
⚠️ תוספת דחייה ניתנת רק בשל חריגה מהכנסת עבודה — לא בשל הכנסה מנכסים
⚠️ מי שוויתר מרצון על הקצבה (גם אם הגיע להכנסה נמוכה) לא יקבל תוספת דחייה
בן/ת זוג מוכר/ת לצורך תוספת הקצבה והגדלת תקרת ההכנסה — צריך/ה לעמוד בכל התנאים:
- נשואים (או ידועים בציבור) שנה לפחות
- בן/ת הזוג בגיל 50–70, ו/או מעל 70 ואינו/ה מקבל/ת קצבה בזכות עצמו/ה
- הכנסת בן/ת הזוג מכל המקורות (כולל פנסיה) אינה עולה על ₪7,848/חודש
⬆️ קצבאות אזרח ותיק עלו ב-2.4% בינואר 2026 (הצמדה למדד המחירים)
| מצב | סכום חודשי |
|---|---|
| יחיד/ה | ₪1,838 |
| יחיד/ה בגיל 80 ומעלה | ₪1,941 |
| יחיד עם בן/בת זוג שאינם מקבלים קצבה | ₪2,762 |
| זוג שניהם מקבלים | ₪1,838 לכל אחד (₪3,676 סה"כ) |
| תוספת לבן/בת זוג | ₪924 |
| תוספת לכל ילד (עד 2 ילדים) | ₪581 |
- שיעור: 2% לכל שנת ביטוח מלאה (12 חודשים), החל מהשנה הראשונה.
- תוספת מקסימלית: 50% עבור 25 שנות ביטוח ומעלה.
- חישוב: על הקצבה הבסיסית + תוספות בני משפחה.
- דוגמה: 25 שנות ביטוח = +50% = ₪919 (על ₪1,838).
- סה"כ עם ותק מקסימלי ליחיד: ₪2,757.
- מרבית מקבלי הקצבה זכאים לתוספת ותק של 50%.
- שיעור: 5% לכל שנת דחייה.
- תנאי: דחייה בגלל הכנסות מעבודה שעוברות את התקרה לקצבה מלאה.
- תקופת הדחייה: מגיל פרישה עד גיל 70.
- תוספת מקסימלית לגבר: 15% (3 שנות דחייה — מגיל 67 עד 70).
- תוספת מקסימלית לאישה: עד 40% (8 שנות דחייה — תלוי בגיל פרישה).
- חשוב: תוספת הדחייה אינה משולמת בדיעבד — יש להגיש תביעה בזמן אמת.
✅ אם מגישים את התביעה לאחר גיל הפרישה - אפשר לקבל קצבה רטרואקטיבית עבור 12 חודשים לכל היותר מיום הגשת התביעה.
✅ אם מגישים את התביעה לאחר גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק - אפשר לקבל קצבה רטרואקטיבית עבור 48 חודשים לכל היותר מיום הגשת התביעה. מתוך תקופה זו, שנה אחת יכולה להיות גם לפני גיל הזכאות, והקצבה עבורה תינתן בהתאם למבחן הכנסות.
✅ שימו לב, מקבלי קצבאות אחרות מהביטוח הלאומי צריכים להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק כאשר הם מגיעים לגיל הפרישה. ראו כאן מידע על מעבר מקצבאות אחרות לקצבת אזרח ותיק.
נתונים: דוד, בן 67, יחיד, הכנסה מעבודה ₪11,500, ותק 25 שנים (50%).
- קצבה בסיסית + ותק (50%): ₪1,838 + ₪919 = ₪2,757
- עודף הכנסה: ₪11,500 − ₪10,113 = ₪1,387 → קיזוז 60%: ₪832
- קצבה חלקית: ₪2,757 − ₪832 = ₪1,925
- ✅ לקבלה בפועל (אחרי ניכוי ביטוח בריאות ₪237): ₪1,688
נתונים: משה (68) הכנסה ₪8,000 ותק 20 שנים (40%); רחל (65) הכנסה ₪7,500 ותק 18 שנים (36%).
📌 כל אחד נבחן בנפרד כ"יחיד" — הכנסת בן/בת הזוג אינה נכללת במבחן.
- משה: ₪8,000 < ₪10,113 → קצבה מלאה | קצבה + ותק 40%: ₪1,838 + ₪735 = ₪2,573
- רחל: ₪7,500 < ₪10,113 → קצבה מלאה | קצבה + ותק 36%: ₪1,838 + ₪662 = ₪2,500
- ✅ סה"כ: ₪5,073 | אחרי ניכוי ₪237 × 2 (ביטוח בריאות יחיד לכל אחד): ₪4,599
נתונים: יוסף (68), הכנסה ₪15,000, ותק 22 שנים (44%). אשתו (55) — אינה עובדת, הכנסתה ₪0.
📌 הכנסת האשה ₪0 < ₪7,848 → מוכרת כ"בן זוג" → יוסף נבחן כנשוי.
⚠️ מעמד האשה לצורך ביטוח לאומי — אחד מאלה:
- עקרת בית — אינה משלמת דמי ביטוח לאומי כלל
- "לא עובדת" (מבוטחת עצמאית) — משלמת ביטוח לאומי עצמאי מופחת
- קצבה + תוספת בן/בת זוג + ותק 44%: ₪2,762 + ₪1,215 = ₪3,977
- עודף: ₪15,000 − ₪13,484 = ₪1,516 → קיזוז 60%: ₪910
- קצבה חלקית: ₪3,977 − ₪910 = ₪3,067
- ניכוי ביטוח בריאות יחיד (של יוסף בלבד — האשה אינה מקבלת קצבה): ₪237
- ✅ לקבלה: ₪2,830
נתונים: אברהם (67), הכנסה ₪10,000, ותק 25 שנים (50%). אשתו (58) עובדת, מרוויחה ₪8,500.
⚠️ הכנסת בת הזוג ₪8,500 > ₪7,848 — בת הזוג אינה מוכרת כ"בן זוג" לצורך הקצבה. אברהם נבחן כיחיד.
- נבחנת הכנסת אברהם בלבד: ₪10,000 < ₪10,113 → קצבה מלאה
- קצבת יחיד + ותק 50%: ₪1,838 + ₪919 = ₪2,757
- ✅ לקבלה: ₪2,757 − ₪237 (ביטוח בריאות) = ₪2,520
נתונים: גבר בן 70, ותק 25 שנים, דחה קצבה 3 שנים בשל עבודה.
- קצבה + ותק 50%: ₪1,838 + ₪919 = ₪2,757
- תוספת דחייה 15%: +₪414
- ✅ סה"כ: ₪3,171 לחודש
💰 גמלת השלמת הכנסה — זיקנה ושאירים
▼השלמת הכנסה ניתנת למי שהכנסותיו נמוכות ומיועדת להבטיח רמת חיים מינימלית — הן למקבלי קצבת זיקנה והן למקבלי גמלת שאירים.
🏛️ השלמת הכנסה לקצבת זיקנה — כל זכות 🏛️ השלמת הכנסה לגמלת שאירים — כל זכות- קבלת קצבת אזרח ותיק: המבקש מקבל קצבה מהביטוח הלאומי.
- תושבות: תושב ישראל ב-24 החודשים האחרונים.
- מבחן הכנסות: סך ההכנסות (מפנסיה, עבודה, נכסים וכו') אינו עולה על התקרה המזכה.
- מבחן נכסים ורכב: בבעלות המבקש אין נכסים (מלבד דירת מגורים) או רכב מעל שווי (₪46,138).
⚠️ הכנסות או נכסים מעל התקרה עשויים לאפשר השלמת הכנסה חלקית.
- קבלת גמלת שאירים: המבקש/ת מקבל/ת גמלת שאירים מהביטוח הלאומי.
- תושבות: תושב ישראל ב-24 החודשים האחרונים.
- מבחן הכנסות: סך ההכנסות (מפנסיה, עבודה, נכסים וכו') אינו עולה על התקרה המזכה.
- מבחן נכסים ורכב: אין נכסים (מלבד דירת מגורים) או רכב מעל שווי (₪46,138).
- רישום בלשכת התעסוקה: אלמן/ה ללא ילדים מתחת לגיל 18 — חייב/ת להיות רשומ/ה בלשכת התעסוקה כמחפש/ת עבודה.
- ילד בלימודים: ילד מעל גיל 18 הלומד במוסד חינוכי אינו נספר לצורך חישוב ההשלמה.
⚠️ הכנסות או נכסים מעל התקרה עשויים לאפשר השלמת הכנסה חלקית.
כאשר שני בני הזוג מקבלים קצבה אישית, הם נחשבים כ"זוג" לעניין השלמת ההכנסה.
- החישוב: בודקים את סך ההכנסות המשותפות של שניהם. אם הסכום נמוך מתקרת ה"זוג" (בתוספת הוותק של שניהם), הם יקבלו השלמה מלאה. אם הסכום מעל תקרת "זוג". תבדק הזכאות שלהם להשלמה חלקית..
- תוספת ותק: הוותק של כל אחד מבני הזוג נשמר ומתווסף לתקרה המשותפת.
- חלוקה: התוספת משולמת בדרך כלל לאחד מבני הזוג (לרוב זה שזכאי לקצבה הגבוהה יותר).
מצב זה קורה כשאחד מבני הזוג הגיע לגיל פרישה והשני טרם הגיע לגיל, אך עונה על הגדרת "בן זוג" (מתגורר עמו ואין לו הכנסות גבוהות).
- תוספת בן זוג: המבוטח יקבל בקצבת הזקנה שלו "תוספת עבור בן זוג".
- השלמת הכנסה: הזכאות תחושב לפי תעריף של זוג.
השלמת הכנסה לגמלת שאירים מחושבת תמיד לפי מדרג יחיד/ה בלבד. אין תקרה מיוחדת לזוג בגמלת שאירים — גם כשיש ילדים, הזכאות נקבעת לפי מספר הילדים ולא לפי "זוג".
הסכומים להלן הם התקרות לקצבת זיקנה + השלמת ההכנסה (הקצבה הבסיסית + תוספת מקסימלית):
| סוג המשפחה | גיל פרישה עד 70 | גיל 70 עד 80 | גיל 80 ומעלה |
|---|---|---|---|
| יחיד | ₪4,375 | ₪4,418 | ₪4,460 |
| זוג | ₪6,912 | ₪6,981 | ₪7,048 |
| יחיד + ילד | ₪7,305 | ₪7,374 | ₪7,442 |
| זוג + ילד | ₪8,035 | ₪8,102 | ₪8,171 |
| יחיד + 2 ילדים | ₪8,426 | ₪8,496 | ₪8,563 |
| זוג + 2 ילדים | ₪9,156 | ₪9,226 | ₪9,292 |
לגמלת שאירים אין קטגוריית "זוג" — התקרה נקבעת לפי מצב יחיד/ה ומספר ילדים בלבד:
| סוג המשפחה | תחת גיל 70 | גיל 70 עד 80 | גיל 80 ומעלה |
|---|---|---|---|
| יחיד/ה (ללא ילדים) | ₪4,375 | ₪4,418 | ₪4,460 |
| יחיד/ה + ילד אחד | ₪7,305 | ₪7,374 | ₪7,442 |
| יחיד/ה + 2 ילדים | ₪8,426 | ₪8,496 | ₪8,563 |
- קובעים את הסכום המקסימלי להשלמה (₪4,375 יחיד / ₪6,912 זוג)
- בודקים הכנסות קיימות:
- קצבת זקנה - מותרת עד התקרה המלאה
- הכנסה מעבודה - מותרת: יחיד ₪3,236, זוג ₪3,786 — 60% מהכנסה עודפת מקוזז מההשלמה
- קצבת פנסיה - מותרת: יחיד ₪1,790, זוג ₪2,823 — כל שקל מפנסיה עודפת מקוזז מההשלמה
- דרך החישוב:
- בודקים אם הפנסיה מעל תקרת הפנסיה (יחיד ₪1,790 / זוג ₪2,823). אם כן — כל שקל שמעל תקרת הפנסיה יורד במלואו מגמלת ההשלמה, ומצרפים את יתרת הפנסיה (עד תקרת הפנסיה) להכנסה מעבודה.
- אם הפנסיה נמוכה מהתקרה — מצרפים את הפנסיה כולה להכנסה מעבודה.
- אם הסכום המצורף (פנסיה + עבודה) נמוך מתקרת הכנסה מעבודה (יחיד ₪3,236 / זוג ₪3,786) — מקבלים גמלה מלאה (בניכוי קצבת הזיקנה).
- אם הסכום המצורף גבוה מתקרת הכנסה מעבודה — מורידים מהגמלה 60% מהעודף.
- אם הגמלה לאחר כל ההורדות נמוכה מקצבת הזיקנה — אין זכאות להשלמה.
⚠️ שימו לב — חישוב חלקי בלבד!
יש סעיפי הכנסות נוספים שמשפיעים על השלמת הכנסה (הכנסה רעיונית מנכסים, שכר דירה ועוד).
🔗 לחישוב מפורט עבור למחשבון המלאהמחשבונים באתר זה נועדו להערכה גסה בלבד. החישוב הסופי נעשה על ידי הפקיד המוסמך בביטוח הלאומי.
למי שיש פיקדונות, חסכונות או השקעות, עשוי להיות חישוב של "הכנסה רעיונית" מנכסים אלה. הכנסה זו מופחתת מסכום ההשלמה.
בעלות על רכב עלולה לשלול זכאות, אלא אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
- שווי הרכב נמוך מ-₪46,138 (והוא הרכב היחיד).
- הרכב משמש לצרכים רפואיים (נכות של המבוטח או בן משפחה).
- המבוטח עובד ומשתכר מעל סכום מסוים וזקוק לרכב כדי להגיע לעבודה.
- קצבת זקנה: ₪1,838
- פנסיה: ₪2,500
- חישוב: פנסיה עודפת = 2,500 - 1790 = ₪710
- קיזוז: 100% × 710 = ₪710
- השלמה: 4375 - 1838 - 710 = ₪1,827
- סה"כ הכנסה: ₪6,165
- קצבת זקנה לכל אחד: ₪1,838 + 50% ותק = ₪2,757 (סה"כ ₪5,514)
- הכנסה מעבודה: ₪4,200
- חישוב: הכנסה עודפת = 4,200 - 3786 = ₪414
- קיזוז: 60% × 414 = ₪248
- השלמה: 6912 - 5,514 - 248 = ₪1,150
- סה"כ הכנסה: ₪5,514 (קצבות) + ₪4,200 (עבודה) + ₪1,150 (השלמה) = ₪10,864
- גמלת שאירים: ₪1,838 (אלמנה מגיל 50) + ₪862 (ילד שאיר) = ₪2,700
- פנסיה נוספת: ₪0 (אין)
- הכנסה מעבודה: ₪0 (אין)
- תקרת ההשלמה (יחיד/ה + ילד אחד, תחת גיל 70): ₪7,305
- חישוב: 7305 − 2,700 = ₪4,605
- השלמת הכנסה משוערת: ₪4,605
- סה"כ הכנסה: ₪2,700 (גמלה) + ₪4,605 (השלמה) = ₪7,305
⚠️ חובה לדווח על כל יציאה לחו"ל לסניף הביטוח הלאומי לפני היציאה — כולל יציאות של בן/בת הזוג.
אי-דיווח עלול לגרום לתשלום ביתר שיידרש בחזרה.
התוספת משולמת במלואה — גם עבור החודש שיצאת בו וגם עבור החודש שחזרת בו.
מהחודש שבו שהייתך עברה את 72 הימים — נפסקת התוספת לאותם חודשים.
דוגמה: יצאת בינואר, חזרת בסוף אוגוסט (מעל 72 יום) — עד החודש שעברת את 72 היום, התוספת משולמת. מהחודש שבו עברת — לא.
לא תשולם תוספת עבור החודש שיצאת בו ועבור החודש שחזרת בו — גם אם סך ימי השהייה עדיין נמוך מ-72 ימים.
ביציאה ה-4 — לא תשולם תוספת עבור אותה תקופה, גם אם סה"כ הימים עדיין נמוך מ-72. אין שלילה רטרואקטיבית — רק אותה יציאה נפגעת.
החל מהיציאה ה-5 — הביטוח הלאומי שולל את התוספת רטרואקטיבית על כל ימי השהייה באותה שנה. גם הכסף שהתקבל בנסיעות הראשונות ייתבע בחזרה.
מי ששהה בחו"ל 101 ימים ומעלה בשנה קלנדרית אחת — הביטוח הלאומי שולל את התוספת רטרואקטיבית על כל ימי השהייה באותה שנה. גם הכסף שהתקבל בנסיעות הראשונות ייתבע בחזרה.
יחידת המדידה: שנה קלנדרית (1 בינואר – 31 בדצמבר). יום היציאה ויום החזרה אינם נספרים.
| מס׳ יציאות | סה"כ ימים בחו"ל | השלמת הכנסה | הערות |
|---|---|---|---|
| יציאה 1 | עד 72 יום | משולמת מלאה | גם חודש יציאה וחודש חזרה נספרים |
| יציאה 1 | 73–100 יום | נפסקת מהיום שחצה 72 | מהחודש שבו עבר את 72 הימים |
| יציאות 2–3 | עד 100 יום | נפסקת בחודשי יציאה וחזרה | מהיציאה השנייה ואילך |
| יציאה 4 | כל סה"כ | נפסקת לאותה תקופה בלבד | אין שלילה רטרואקטיבית — רק אותה יציאה נפגעת |
| יציאה 5+ | כל סה"כ | שלילה רטרואקטיבית לכל השנה | גם על נסיעות קודמות + חובת החזר כספים |
| כל יציאה | 101+ יום | שלילה רטרואקטיבית לכל השנה | גם על נסיעות קודמות + חובת החזר כספים |
מי שיצא לחו"ל לצורך קבלת טיפול רפואי ממשיך לקבל את התוספת עד 6 חודשי שהייה בחו"ל.
יש לפנות לסניף לפני היציאה (או בהקדם האפשרי) ולהגיש אסמכתאות רפואיות.
יציאה לחו"ל לתקופה של עד 3 שבועות לצורך אבל (בן/בת זוג, הורה, ילד, אח/אחות) אינה נספרת במניין היציאות לאותה שנה — לפי שיקול דעתו של הביטוח הלאומי. יש להגיש אסמכתא.
מוסלמים שיצאו לחאג׳ לראשונה בחייהם, לתקופה של עד 23 ימים, הגמלה אינה נפגעת.
- כאשר שני בני הזוג מקבלים גמלה ביחד — כל אחד נספר בנפרד, אם יצאו בנפרד וחזרו בנפרד (ללא ימים חופפים).
- אם אחד מבני הזוג שהה בחו"ל וגרר שלילת תוספת לזוג — נבדקת זכאות בן/בת הזוג שנשאר/ה בארץ כ"יחיד/ה" לאותה תקופה.
הביטוח הלאומי מכיר בתושבות ישראלית במשך 5 השנים הראשונות לאחר עזיבת הארץ. לאחר מכן — נשלל מעמד "התושב" וניתן לאבד זכאות לקצבאות.
- בדקו כמה נסיעות ביצעתם כבר השנה הנוכחית (מינואר).
- בדקו כמה ימים שהיתם בחו"ל השנה (לא כולל יום יציאה ויום חזרה).
- אם זו הנסיעה השנייה ומעלה — קחו בחשבון שאין תוספת בחודשי היציאה והחזרה.
- אם מתכננים יותר מ-72 יום — פנו לסניף מראש.
- הודיעו לסניף הביטוח הלאומי על היציאה — גם על יציאת בן/בת הזוג.
- לטיפול רפואי: הכינו מראש אסמכתאות רפואיות לצרף לבקשת ארכה (עד 6 חודשים).
אל תתעלמו! אפשרויות פעולה:
- פנו לסניף — בקשו פירוט חישוב ובדקו שאין טעות.
- ניתן לבקש פריסת תשלומים.
- במקרים של מצוקה — ניתן לבקש הקלה / מחיקה חלקית.
- ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה (סיוע משפטי חינם — ✳️6405).
⏱ 30 יום — לא יותר
על כל שינוי שעשוי להשפיע על הזכאות יש להודיע לסניף הביטוח הלאומי תוך 30 יום ממועד השינוי.
אי-דיווח עלול לגרום לתשלום ביתר שיצור חוב שהביטוח הלאומי יתבע בחזרה.
חובה לדווח על כל שינוי בנושאים הבאים (לכל אחד מבני הזוג):
| אירוע / שינוי | מה לדווח ומדוע |
|---|---|
| שינוי בהכנסה מעבודה | שכר חדש, תחילת עבודה, הפסקת עבודה — כל שינוי. ההכנסה משפיעה ישירות על גובה התוספת. |
| שינוי בפנסיה | עלייה, ירידה, פנסיה חדשה ממקור נוסף, היוון (קבלת כסף חד-פעמי). |
| שינוי בנכסים פיננסיים | פיקדון חדש, מימוש קופת גמל, ירושה כספית — מעל ₪41,528 ליחיד / ₪62,292 לזוג. |
| רכישה / מכירה של נדל"ן | כל נכס מלבד דירת המגורים — כולל חנות, מגרש, דירה שנייה, גם ריק. |
| שינוי ברכב | רכישה, מכירה, שינוי שווי. שווי מעל ₪65,343 עשוי לפגוע בזכאות. |
| שינוי במצב המשפחתי | נישואין, גירושין, פטירת בן/בת זוג — משנה את מדרג הסכומים. |
| שינוי בהכנסות בן/בת הזוג | הכנסות הזוג נחשבות ביחד — כל שינוי שלו/שלה משפיע גם עליך. |
| קבלת ירושה | קבלת ירושה משפיעה על הנכסים — יש לדווח עליה. |
| שינוי בכתובת | מעבר דירה — עדכון בסניף הקרוב. |
| יציאה לחו"ל | כל יציאה — ראו תת-אקורדיון "השלמת הכנסה ויציאה לחו"ל". |
- קצבת ילדים
- גמלת ילד נכה
- קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ)
- גמלת ניידות
- גמלת סיעוד
- קצבאות מיוחדות לנכי עבודה
- קצבה/הטבה לנזקקים לפי חוק שירותי הסעד
- תשלומים לחסידי אומות העולם מהקונגרס היהודי העולמי
- קצבה לניצולי שואה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות
- תמיכה כספית מרצון מבני משפחה / עמותות — שניתנת ללא תמורה
- קיבלתם העלאה / ירידה בשכר → דיווח תוך 30 יום.
- שינוי בפנסיה (חדש, הפסקה, שינוי) → דיווח תוך 30 יום.
- פתחתם/סגרתם פיקדון → בדקו אם יתרה עולה על ₪41,528 ליחיד / ₪62,292 לזוג. אם כן — דיווח.
- קיבלתם ירושה → דיווח מיידי (כסף וגם נדל"ן).
- רכשתם / מכרתם נכס → דיווח מיידי.
- קניתם / מכרתם רכב → בדקו שווי. אם שווי חדש עוקף ₪65,343 — דיווח מיד.
- נישאתם / התגרשתם → דיווח תוך 30 יום — משנה את סכום הגמלה.
- בן/בת זוג נפטר/ה → דיווח מיידי — מעבר למדרג של יחיד/ה.
- בן/בת זוג יצא/ה לחו"ל → גם על זה מדווחים.
- עברתם דירה → עדכון כתובת בסניף.
לביטוח הלאומי שמורה הזכות לחקור חשדות לקבלת כספים שלא כדין. הסכום עלול להיות גבוה — במיוחד אם מדובר בשנים.
אל תתעלמו! אפשרויות פעולה:
- פנו לסניף — בקשו פירוט חישוב ובדקו שאין טעות.
- ניתן לבקש פריסת תשלומים.
- במקרים של מצוקה — ניתן לבקש הקלה / מחיקה חלקית.
- ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה (סיוע משפטי חינם — *6405).
מקבלי השלמת הכנסה זכאים להטבות נוספות:
- ✅ הנחה בחשמל
- ✅ הנחה בארנונה (עד 100%)
- ✅ הנחה בתשלומי בזק
- ✅ הטבה בחשבון המים
- ✅ סיוע בשכר דירה
- ✅ דיור בבתי גיל הזהב (לחסרי דירה)
- ✅ השתתפות בהחזרי משכנתא
- ✅ פטור מתשלום לקופת חולים
- ✅ הנחה בתרופות בקופות החולים
- ✅ מענק חימום
- ✅ פטור מהשתתפות עצמית בקבלת מימון למכשירי השיקום והניידות (רפורמה בציוד השיקומי)
❤️ גמלת סיעוד
▼גמלת סיעוד מיועדת לאזרחים ותיקים הזקוקים לעזרה בפעולות יומיומיות.
- אזרח ישראל ותושב ישראל.
- גיל: 65+ (נשים — לפי גיל פרישה; גברים — 67), או 60+ במקרים מיוחדים של מחלות קשות.
- תלות בעזרת הזולת לפעולות יומיומיות (רחצה, אכילה, לבוש וכו').
- עמידה במבחן הכנסות (עבור גמלה מלאה לעומת חצי גמלה).
⬆️ מעודכן ל 01.04.2026
| רמה | נקודות תלות | שעות שבועיות | שווי בכסף |
|---|---|---|---|
| 1 (קלה) | 2.5–3 | 5.5 | ₪1,705 |
| 2 | 3.5–4.5 | 10 | ₪2,480 |
| 3 | 5–6 | 15 | ₪4,216 |
| 4 | 6.5–7.5 | 21 (18 עם עובד זר) | ₪5,208 |
| 5 | 8–9 | 26 (22 עם עובד זר) | ₪6,448 |
| 6 (קשה) | 9.5+ | 30 (26 עם עובד זר) | ₪7,440 |
חצי גמלה (עקב מבחן הכנסות): דרגה 1: ₪853 | דרגה 6: ₪3,720
| מצב משפחתי | גמלה מלאה | גמלה בהיקף חצי | ללא זכאות |
|---|---|---|---|
| יחיד/ה | עד ₪13,769 | ₪13,769–₪20,654 | מעל ₪20,654 |
| זוג | עד ₪20,654 | ₪20,654–₪30,980 | מעל ₪30,980 |
אפשרות לקבל קצבה בכסף באתר הביטוח הלאומי
| אפשרות | תיאור | רמות זכאות |
|---|---|---|
| מטפל/ת בבית | שעות טיפול מטעם ספקי סיעוד מורשים | כל הרמות |
| גמלה בכסף | תשלום ישיר לחשבון הבנק | רמה 1 מלא, 2–3 חלקי |
| גמלה משולבת | חלק שעות + חלק כסף | רמות 2–3 |
| עובד זר | היתר להעסקת עובד זר + השתתפות כספית | רמות 5–6 |
| מרכז יום | ימי פעילות במרכז יום לקשישים | כל הרמות |
| דיור מוגן | השתתפות בעלות דיור מוגן | כל הרמות |
גמלת סיעוד יכולה להינתן גם בשירותים: מטפל סיעודי, שירותי כביסה, לחצן מצוקה, מרכז יום ועוד.
♿ גמלת נכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים
▼גמלת נכות כללית ניתנת למי שכושר השתכרותו נפגע עקב נכות רפואית.
| דרגת אי-כושר | קצבה בסיסית | תוספת בן/זוג | תוספת ילד |
|---|---|---|---|
| מלאה (100% / 75%) | ₪4,711 | ₪1,518 | ₪1,214 |
| חלקית 74% | ₪3,211 | ₪1,123 | ₪898 |
| חלקית 65% | ₪2,894 | ₪987 | ₪789 |
| חלקית 60% | ₪2,718 | ₪911 | ₪728 |
תוספת בן/בת זוג: בתנאי שהכנסותיו עד ₪7,848 ברוטו בחודש ואינו מקבל קצבה אחרת.
- המעבר מתבצע באופן אוטומטי ללא צורך בהגשת תביעה.
- קצבת הזקנה לנכה לא תפחת מגמלת הנכות שקיבל לפני כן.
- אם גמלת הנכות הייתה גבוהה יותר — היא תישמר.
- יש לבדוק זכאות לתוספת ותק שעשויה להגדיל את הקצבה.
- תוספות בני משפחה ממשיכות על פי הזכאות.
ניתנת למי שזקוק לעזרת הזולת באופן משמעותי עקב נכות.
| דרגה | סכום חודשי |
|---|---|
| 50% | ₪1,943 |
| 65% | ₪3,101 |
| 75% | ₪3,578 |
| 100% | ₪4,771 |
| 112% | ₪4,501 |
| 188% | ₪7,181 |
| 235% | ₪9,126 |
| תוספת מונשם | ₪10,774 |
| 188% + תוספת 2 מטפלים | ₪7,182 |
| סוג הגמלה | סכום חודשי 2026 |
|---|---|
| ילד עם נכות 100% | ₪3,820 |
| תוספת לילד נכה מונשם | ₪10,774 |
⚠️ חשוב מאוד! מקבלי קצבת שירותים מיוחדים שמגיעים לגיל הזכאות לגמלת סיעוד עוברים לגמלת סיעוד:
- גיל הזכאות לגמלת סיעוד: נשים 62–65 (לפי שנת לידה), גברים 67.
- המעבר דורש הגשת תביעה לגמלת סיעוד — לא אוטומטי!
- יש להגיש תביעה 3 חודשים לפני הגיע לגיל הזכאות.
- תיערך הערכה סיעודית חדשה (מבחן ADL).
- לרוב מקבלי שר"מ בדרגה גבוהה מקבלים רמות סיעוד גבוהות.
כדי להתחיל ולקבל קצבת נכות הכנסתך כשכיר או כעצמאי צריכה להיות נמוכה מ-8,261 ש"ח (החל ב- 01.01.2026) במשך 90 ימים רצופים במהלך 15 חודשים שקדמו למועד הגשת התביעה.
הטבלה מציגה את סכום הקצבה בחישוב סופי לפי הכנסה מעבודה למקבלי קצבה בשיעור 100% או 75%, החל מ-01.01.2026.
| סכום הכנסה מעבודה בש"ח | הפחתה מהקצבה | ליחיד | ליחיד + ילד | ליחיד + 2 ילדים ויותר | ליחיד + בת זוג | ליחיד + בת זוג וילד | ליחיד + בת זוג ו-2 ילדים ויותר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עד 6,916 | 0 | 4,711 | 5,925 | 7,139 | 6,229 | 7,443 | 8,657 |
| 7,000 | 25 | 4,686 | 5,900 | 7,114 | 6,204 | 7,418 | 8,632 |
| 7,500 | 175 | 4,536 | 5,750 | 6,964 | 6,054 | 7,268 | 8,482 |
| 8,000 | 325 | 4,386 | 5,600 | 6,814 | 5,904 | 7,118 | 8,332 |
| 8,500 | 475 | 4,236 | 5,450 | 6,664 | 5,754 | 6,968 | 8,182 |
| 9,000 | 625 | 4,086 | 5,300 | 6,514 | 5,604 | 6,818 | 8,032 |
| 9,500 | 789 | 3,922 | 5,136 | 6,350 | 5,440 | 6,654 | 7,868 |
| 10,000 | 989 | 3,722 | 4,936 | 6,150 | 5,240 | 6,454 | 7,668 |
| 10,500 | 1,189 | 3,522 | 4,736 | 5,950 | 5,040 | 6,254 | 7,468 |
| 11,000 | 1,389 | 3,322 | 4,536 | 5,750 | 4,840 | 6,054 | 7,268 |
| 11,500 | 1,589 | 3,122 | 4,336 | 5,550 | 4,640 | 5,854 | 7,068 |
| 12,000 | 1,789 | 2,922 | 4,136 | 5,350 | 4,440 | 5,654 | 6,868 |
| 12,500 | 1,989 | 2,722 | 3,936 | 5,150 | 4,240 | 5,454 | 6,668 |
| 13,000 | 2,228 | 2,483 | 3,697 | 4,911 | 4,001 | 5,215 | 6,429 |
| 13,500 | 2,528 | 2,183 | 3,397 | 4,611 | 3,701 | 4,915 | 6,129 |
| 14,000 | 2,828 | 1,883 | 3,097 | 4,311 | 3,401 | 4,615 | 5,829 |
| 14,500 | 3,128 | 1,583 | 2,797 | 4,011 | 3,101 | 4,315 | 5,529 |
| 15,000 | 3,428 | 1,283 | 2,497 | 3,711 | 2,801 | 4,015 | 5,229 |
| 15,500 | 3,728 | 983 | 2,197 | 3,411 | 2,501 | 3,715 | 4,929 |
| 16,000 | 4,028 | 683 | 1,897 | 3,111 | 2,201 | 3,415 | 4,629 |
| 16,500 | 4,328 | 383 | 1,597 | 2,811 | 1,901 | 3,115 | 4,329 |
| 17,000 | 4,628 | 83 | 1,297 | 2,511 | 1,601 | 2,815 | 4,029 |
| 17,500 | 4,928 | 0 | 997 | 2,211 | 1,301 | 2,515 | 3,729 |
| 18,000 | 5,228 | 0 | 697 | 1,911 | 1,001 | 2,215 | 3,429 |
| 18,500 | 5,528 | 0 | 397 | 1,611 | 701 | 1,915 | 3,129 |
| 19,000 | 5,828 | 0 | 97 | 1,311 | 401 | 1,615 | 2,829 |
| 19,500 | 6,128 | 0 | 0 | 1,011 | 101 | 1,315 | 2,529 |
| 20,000 | 6,428 | 0 | 0 | 711 | 0 | 1,015 | 2,229 |
| 20,500 | 6,728 | 0 | 0 | 411 | 0 | 715 | 1,929 |
| 21,000 | 7,028 | 0 | 0 | 111 | 0 | 415 | 1,629 |
| 21,500 | 7,328 | 0 | 0 | 0 | 0 | 115 | 1,329 |
| 22,000 | 7,628 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1,029 |
| 22,500 | 7,928 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 729 |
| 23,000 | 8,228 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 429 |
| 23,500 | 8,528 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 129 |
תוספת עבור בן/בת זוג משולמת כאשר הכנסת בן/בת הזוג היא עד ₪7,848 ברוטו לחודש.
🕊️ קצבת שאירים ומענק פטירה
▼קצבת שאירים היא קצבה חודשית המשולמת לשאירי תושב ישראל שנפטר — להבטחת אמצעי קיום מינימליים לאלמן/ה ויתומים.
מעודכן לינואר 2026 | מבוסס על אתר ביטוח לאומי (btl.gov.il)
הקצבה מגיעה למי שעונה על כל חמשת התנאים הבאים במצטבר:
- הנפטר היה מבוטח בביטוח שאירים בעת פטירתו
- הנפטר השלים תקופת אכשרה (ביטוח) כנדרש
- מבקש הקצבה נמנה עם שאיריו של הנפטר (אלמן/ה, יתום, הורה נתמך)
- אין פיגור בתשלום דמי ביטוח לאומי של הנפטר
מבוטח בביטוח שאירים הוא תושב ישראל מגיל 18 ומעלה — מי שמרכז חייו בישראל. הדבר נבחן לפי מקום מגורים קבוע, מקום שהות המשפחה, מקום חינוך הילדים, מקום עבודה עיקרי ומקום לימודים.
גיל העלייה הקובע לביטוח שאירים — לנולדים מחוץ לישראל
מי שלא נולד בישראל יהיה מבוטח רק אם עלה לפני הגיל הקובע. לגבר — 62. לאישה — לפי טבלה:
| תאריך לידת האישה | גיל עלייה מקסימלי |
|---|---|
| עד 6/1944 | 60 |
| 7/1944 – 8/1944 | 60 ו-4 חודשים |
| 9/1944 – 4/1945 | 60 ו-8 חודשים |
| 5/1945 – 12/1945 | 61 |
| 1/1946 – 8/1946 | 61 ו-4 חודשים |
| 9/1946 – 4/1947 | 61 ו-8 חודשים |
| 5/1947 – 12/1959 | 62 |
| 1/1960 – 12/1960 | 62 ו-4 חודשים |
| 1/1961 – 12/1961 | 62 ו-8 חודשים |
| 1/1962 – 12/1962 | 63 |
| 1/1963 – 12/1963 | 63 ו-3 חודשים |
| 1/1964 – 12/1964 | 63 ו-6 חודשים |
| 1/1965 – 12/1965 | 63 ו-9 חודשים |
| 1/1966 – 12/1966 | 64 |
| 1/1967 – 12/1967 | 64 ו-3 חודשים |
| 1/1968 – 12/1968 | 64 ו-6 חודשים |
| 1/1969 – 12/1969 | 64 ו-9 חודשים |
| 1/1970 ואילך | 65 |
הנפטר צריך לעמוד באחד בלבד מהמסלולים הבאים:
| מסלול | דרישת הביטוח |
|---|---|
| מסלול 1 | 12 חודשי ביטוח ב-12 החודשים שלפני יום הפטירה |
| מסלול 2 | 24 חודשי ביטוח (רצופים או לא) ב-5 השנים שלפני הפטירה |
| מסלול 3 | 60 חודשי ביטוח (רצופים או לא) ב-10 השנים שלפני הפטירה |
| מסלול 4 | 144 חודשי ביטוח (12 שנה) — בכל הזמנים |
| מסלול 5 | 60 חודשי ביטוח מיום שנעשה תושב ישראל, ובתנאי שחודשי האי-ביטוח אינם עולים על חודשי הביטוח |
פטור מתקופת אכשרה — מקרים מיוחדים:
- נפטר בתוך שנה מיום שנעשה תושב ישראל
- נפטר לפני גיל 19
- היה המפרנס העיקרי של בן הזוג או הילדים
- האישה נפטרה בתוך שנה מהתגרשות או התאלמנות
| מצב האישה | מה נחשב תקופת ביטוח? |
|---|---|
| נולדה בארץ ונישאה אחרי גיל 18 | תקופת הרווקות מגיל 18 עד הנישואים — גם ללא עבודה |
| עלתה לפני גיל 18 ונישאה אחרי גיל 18 | תקופת הרווקות מגיל 18 עד הנישואים — גם ללא עבודה |
| עלתה אחרי גיל 18 ונישאה אחרי גיל 18 | מיום העלייה עד הנישואים — גם ללא עבודה |
| עבדה בתקופת הנישואים | תקופות עבודה בהיותה נשואה |
| הייתה גרושה לפני הנישואים | מחודש אחרי הגירושים — כל זמן היותה גרושה |
| הייתה אלמנה ולא קיבלה קצבת שאירים | כל תקופת היותה אלמנה — גם ללא עבודה |
| הייתה אלמנה וקיבלה קצבת שאירים | תקופות עבודה בלבד |
| קיבלה קצבת נכות כללית בהיותה נשואה | כל תקופת קבלת הנכות — גם ללא עבודה |
- הייתה נשואה לנפטר, או ידועה בציבור שלו וחיה עמו שנה לפחות (או חצי שנה אם הייתה בת 55+ ביום פטירתו)
- ילדה לנפטר ילד
אלמנה שחיה בנפרד מהנפטר — צריכה לענות גם על אחד מאלה:
- תקופת הפירוד קצרה מ-36 חודשים
- גרו יחד בשנה האחרונה לחייו או בחלקה
- הנפטר שילם לה מזונות או היה חייב בהם לפי פסק דין
- הנפטר קיבל עבורה תוספת בקצבת אזרח ותיק או נכות
אלמן/ה ללא ילדים מתחת לגיל 40 — זכאים למענק חד-פעמי בלבד, לא לקצבה חודשית.
- היה נשוי לנפטרת, או ידוע בציבור שלה (שנה לפחות, או חצי שנה אם היה בן 55+)
- הכנסותיו אינן עולות על ₪7,848 לחודש (מ-01.01.2026)
מהכנסה מעבודה (שכיר/עצמאי), פנסיה, קופת גמל — מופחתים ₪2,093 לפני בדיקת הסף:
| סוג ההכנסה | אופן חישוב |
|---|---|
| שכר עבודה כשכיר | לאחר הפחתת ₪2,093 |
| הכנסה מעצמאי | לאחר הפחתת ₪2,093 |
| פנסיה, קופת גמל, ביטוח חודשי | לאחר הפחתת ₪2,093 |
| קצבת אזרח ותיק (כשאינו שכיר) | במלואה |
| קצבת אזרח ותיק (כשהוא שכיר) | לא נלקחת בחשבון |
| פנסיית שאירים של האישה (כשכיר) | לאחר הפחתה מסוימת |
| פנסיית שאירים של האישה (כשאינו שכיר) | במלואה |
| תגמול נפגע איבה / נכה רדיפות הנאצים (כשכיר) | לא נלקח בחשבון |
| תגמול נפגע איבה / נכה רדיפות הנאצים (אחר) | במלואו |
נלקחות בחשבון הכנסות 12 החודשים שקדמו לחודש פטירת האישה (כולל חודש הפטירה), או הכנסות שנת המס שבה נפטרה. לאחר הפטירה — הכנסות שנת המס השוטפת.
ילדו של הנפטר — כולל ילד חורג, מאומץ, ונכד שרק הנפטר פרנסו (לא כולל נישאים) — מוגדר יתום לפי הטבלה:
| תנאי | גיל הזכאות |
|---|---|
| ילד שלא מלאו לו 18 | עד גיל 18 |
| לומד על-יסודי / בגרות / לקות למידה במסגרת מוכרת | עד גיל 20 |
| מכינה קדם-צבאית | עד גיל 20 |
| לומד במוסד מאושר (ישיבה, אוניברסיטה, הכשרה) — 20+ שעות/שבוע | עד גיל 20 |
| מתנדב למטרה ציבורית (עד 12 חודשים) וגיוסו נדחה | עד גיל 21 |
| שירות סדיר בצה"ל (עד 36 חודשי זכאות) | עד גיל 24 |
| שירות לאומי בהתנדבות במסגרות מוכרות | עד גיל 24 |
| לומד בעתודה וגיוסו נדחה עקב לימודים | עד גיל 24 |
| ילד בעל מוגבלות שאינו כשיר לעבוד | ללא הגבלת גיל |
| מקבל הקצבה | סכום חודשי |
|---|---|
| אלמן/ה בגיל 40–50, ללא ילדים | ₪1,381 |
| אלמן/ה בגיל 50 ומעלה, ללא ילדים | ₪1,838 |
| אלמן/ה בגיל 80 ומעלה | ₪1,941 |
| אלמן/ה עם ילד אחד | ₪2,700 |
| אלמן/ה עם שני ילדים | ₪3,562 |
| כל ילד נוסף (מהשלישי ואילך) | +₪862 לכל ילד |
| אלמן/ה המקבל/ת גם קצבת זקנה (50% שאירים) | ₪919 |
משולמת כאשר ההורה הנותר בחיים אינו זכאי לקצבה, או כשהילד התייתם משני הורים:
| סוג קצבת יתום | סכום חודשי |
|---|---|
| יתום יחיד (הורה לא זכאי לקצבה) | ₪1,142 |
| כשיש יותר מילד אחד — לכל ילד | ₪862 |
| יתום משני הורים — לכל ילד (רק אם שני ההורים היו זכאים) | ₪2,284 |
מתווספת לקצבה הבסיסית לפי שנות הביטוח של הנפטר. חלה על אלמן/ה ויתומים. מקסימום — 50%.
| תקופה | אופן חישוב |
|---|---|
| עד דצמבר 2016 | 2% על כל שנה מעל 10 שנות הביטוח הראשונות |
| ינואר–דצמבר 2017 | 2% על כל שנה מעל 9 שנות הביטוח הראשונות |
| מינואר 2018 | 2% על כל שנה מעל 4 שנות הביטוח הראשונות |
| מינואר 2019 ואילך | 2% על כל שנת ביטוח — מהשנה הראשונה |
יתום שאינו מתגורר עם הורה המקבל קצבת שאירים — זכאי לתוספת דמי מחיה לכיסוי הוצאות מחיה שוטפות.
משולמת לפי חוק הבטחת הכנסה לאלמן/ה שהכנסתו/ה נמוכה. יש להגיש בקשה נפרדת.
משולמת לאלמן/ה וליתומים של תושב שעלה לאחר הגיל הקובע ולא היה מבוטח. הסכומים זהים לקצבה הרגילה — אך ללא תוספת ותק.
תשלום חד-פעמי ששווה ל-36 קצבאות חודשיות. ישולם במקרים הבאים:
- אלמן/ה מתחת לגיל 40 ללא ילדים — מענק במקום קצבה
- אלמן שקצבתו נפסקת כי הילד חדל להיות יתום והכנסותיו גבוהות מהסף
- אלמן ללא ילד שהכנסותיו עלו מעל הסף — קצבה נפסקת ומשולם מענק
מענק ששולם וקצבה שחודשה: אם הכנסות האלמן ירדו לאחר קבלת המענק — המענק ינוכה ב-100% מהקצבות החודשיות.
מענק חד-פעמי ליתום/ה בגיל 13 (בנים) / 12 (בנות). משולם על ידי משרד הרווחה.
מענק שנתי לכיסוי הוצאות שנת הלימודים — ציוד, ספרים, שכר לימוד. יש להגיש מדי שנה לפני תחילת הלימודים.
מענק חד-פעמי ליתום/ה שנישא/ת. הקצבה תפסק עם הנישואין. יש להגיש בסמוך לאחר הנישואים.
הקצבה משולמת מהחודש שלאחר הגשת התביעה. ניתן לקבל רטרואקטיבית עד 12 חודשים — בתנאי שהתביעה הוגשה תוך 12 חודשים מהפטירה.
- העברה ישירה לחשבון הבנק של מקבל הקצבה
- מועד קבוע: ה-28 לכל חודש
- עדכון פרטי חשבון: btl.gov.il → שירות אישי
| סוג הניכוי | שיעור / פירוט |
|---|---|
| דמי ביטוח בריאות | 5% מהקצבה (עד תקרה) |
| מס הכנסה | רק אם הכנסה כוללת עולה על תקרת הפטור |
| חוב לביטוח לאומי | קיזוז לפי הסכמה או צו |
| מזונות לפי פסק דין | אם נקבע בצו בית משפט |
- האלמן/ה נישאו מחדש — הקצבה פוקעת, ניתן מענק נישואים חד-פעמי
- האלמן/ה שהה בחוץ לארץ מעל 3 חודשים — הקצבה מושהית עד לחזרה
- הילד הגיע לגיל הסף — הקצבה בגינו פוקעת
אלמן/ה שהגיע/ה לגיל פרישה — בדרך כלל יקבל/ת את הגבוהה מבין השתיים. קיים מסלול: קצבת זקנה מלאה + מחצית קצבת שאירים (₪919 לחודש).
שהייה מעל 3 חודשים מפסיקה את הקצבה לתקופת השהייה. עם החזרה — הקצבה מתחדשת. יש לדווח לביטוח לאומי על שהייה ממושכת.
- קצבת הבטחת הכנסה — אם אין הכנסות
- קצבת נכות כללית — אם יש מוגבלות
- קצבת אזרח ותיק — עם הגיעה לגיל הפרישה
- גמלת שאירים מיוחדת — לאלמן/ה שהנפטר לא היה מבוטח
אלמן/ה זכאי/ת לשירותי שיקום מקצועי מהביטוח הלאומי:
- רכישת מקצוע חדש במסגרות הכשרה מוכרות
- מימון שכר לימוד, ציוד ואמצעי לימוד
- דמי מחיה בזמן ההכשרה (במקום קצבה)
- ליווי יועץ שיקום מקצועי מהביטוח הלאומי
| מסמך | פירוט |
|---|---|
| תעודת פטירה | מקור או עותק מאושר |
| תעודת זהות של האלמן/ה | כולל ספח |
| תעודות לידה של הילדים | מקוריות |
| תעודת נישואים | של הנפטר והאלמן/ה |
| אישורי ביטוח / תלושי שכר | לבדיקת תקופות ביטוח של הנפטר |
| פרטי חשבון בנק | לתשלום הקצבה |
| אישורי לימוד לילדים מעל גיל 18 | אם רלוונטי |
- פנייה לסניף הביטוח הלאומי הקרוב
- הגשה אונליין: ps.btl.gov.il (שירות אישי)
- שליחת מסמכים בדואר לסניף המטפל
- דרך עובד סוציאלי (שירות אישי לעו"ס)
| גוף | זכות עיקרית |
|---|---|
| משרד החינוך | סיוע פסיכולוגי, פטור/הנחה בשכר לימוד |
| משרד השיכון | הנחה בהלוואת זכאות לרכישת דירה |
| מינהל הסעד | טיפול פסיכוסוציאלי, סיוע בדיור |
| קרן פנסיה / קופת גמל | קצבת שאירים פנסיונית — יש לבדוק |
| ביטוחי חיים פרטיים | יש לבדוק אם לנפטר היה ביטוח חיים |
| קרן השתלמות / פיצויים | המשפחה זכאית לפיצויים ולקרנות השתלמות |
מענק פטירה הוא תשלום חד-פעמי ואחיד שמשלם המוסד לביטוח לאומי לשאירים של נפטר שקיבל קצבה מביטוח לאומי. מטרת המענק לסייע במימון הוצאות הלוויה והקבורה.
₪10,514 (החל מ-01.01.2026)
במקרה שהנפטר היה מקבל קצבת נכות מעבודה ומתקיימים תנאים מסוימים, ישולם מענק מוגדל:
- סכום המענק המוגדל = 60% מקצבת נכות מעבודה × 36
- תנאי זכאות: הנפטר הגיע לגיל פרישה, או שדרגת נכותו הייתה 50% ומעלה
- תנאי נוסף: הכנסת בן/בת הזוג הממוצעת בשנה שלפני הפטירה אינה עולה על ₪27,538 (שכר ממוצע × 2, נכון ל-2026)
- המוגדל משולם בשני מועדים: מחצית עם פקיעת הזכאות לקצבה, מחצית בתום שנה מהפטירה
| קצבה | הערות |
|---|---|
| קצבת אזרח ותיק (זיקנה) | |
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה | |
| נכות כללית | כולל קצבת עידוד |
| שירותים מיוחדים (שר"מ) | |
| נפגעי עבודה | ראה תנאי מענק מוגדל |
| קצבת שאירים | |
| אסירי ציון ונרדפי הנאצים | |
| תגמולים למתנדבים | |
| קצבה לילד נכה | המענק משולם להורים |
- בן/בת זוג של הנפטר – בעדיפות ראשונה
- ילד הנפטר (אם אין בן/בת זוג) – בתנאי שעונה על הגדרת "ילד" לפי חוק הביטוח הלאומי בתוך שנה מהפטירה
- אפוטרופוס הילד, אם מונה לו אפוטרופוס
- בני זוג מאותו מין – זכאים באותו אופן
ילד זכאי הוא בן/בת (לרבות חורג, מאומץ, נכד שכל פרנסתו על המבוטח – פרט לנשואים) העונה על אחד מהתנאים:
- טרם מלאו לו 18 שנים
- טרם מלאו לו 20 שנים, ומסיים לימודים על-יסודיים / לומד לבגרות / בעל לקות למידה
- טרם מלאו לו 20 שנים, ונמצא במסגרת קדם-צבאית של צה"ל
- טרם מלאו לו 21 שנים, ומשרת בהתנדבות לתועלת ציבורית ושירותו הצבאי נדחה
- טרם מלאו לו 24 שנים, ומשרת שירות סדיר בצה"ל
- טרם מלאו לו 24 שנים, ומשרת בשירות לאומי בהתנדבות
- טרם מלאו לו 24 שנים, ולומד בעתודה ושירותו הצבאי נדחה
אם שני בני הזוג נפטרו ולא שולם מענק פטירה לאחד מהם, ישולם המענק לאדם שנשא בעיקר הוצאות המצבה, בתנאי שמתקיימים כל אלה:
- בן/בת הזוג השני/ה היה זכאי למענק פטירה עבור בן זוגו שנפטר ולא קיבל
- בן/בת הזוג השני/ה נפטר/ה בתוך 100 ימים ממועד פטירת בן/בת הזוג הראשון/ה
- אין לבן/בת הזוג הראשון/ה ילד כהגדרתו בחוק
מקבל קצבת זיקנה עם השלמת הכנסה שבן/בת זוגו נפטר/ה, זכאי גם הוא/היא למענק פטירה.
בדרך כלל המענק משולם אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאי (בהתאם לפרטים הרשומים בביטוח לאומי). אין צורך להגיש תביעה.
בכל המקרים הבאים יש להגיש טופס בל/תביעה לתשלום מענק פטירה ו/או יתרת קצבה:
- המענק לא שולם אוטומטית
- מקרה של שני בני זוג שנפטרו בהפרש זמן קצר
- אדם שלישי שנשא בעיקר הוצאות המצבה
את הטופס יש להגיש לסניף ביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים.
| מצב | מה קורה |
|---|---|
| הנפטר לא קיבל קצבה מביטוח לאומי | אין זכאות למענק פטירה |
| אין בן/בת זוג וגם אין ילד כהגדרתו בחוק | אין זכאות למענק |
| נכות עבודה מתחת ל-50% וטרם גיל פרישה | אין זכאות למענק הרגיל |
| מענק מוגדל ומענק רגיל | לא ניתן לקבל שניהם – המוגדל במקום הרגיל |
| הכנסת בן/בת הזוג עולה על ₪27,538 | לא זכאי למענק המוגדל (נפגעי עבודה) |
- המענק אינו חייב במס הכנסה
- אין קשר בין מענק הפטירה לקצבת שאירים – ניתן לקבל את שניהם
- המענק הוא תשלום חד-פעמי בלבד, לא קצבה שוטפת
- ניתן לבדוק סטטוס תשלום באתר האישי של ביטוח לאומי
- לשאלות: מוקד ביטוח לאומי *6969
- שלב א׳ — ועדת עררים פנימית של הביטוח הלאומי (ללא עלות)
- שלב ב׳ — בית הדין לעבודה (ניתן להגיש תוך 12 חודשים)
- האם הנפטר עלה לישראל לפני הגיל הקובע? (ראה טבלה בפרק א׳.1)
- בדיקת 5 מסלולי האכשרה — מסלול 5 עשוי להכשיר עולים שאינם עומדים בשאר
- לאם שנפטרה — בדיקת 8 תקופות הביטוח המיוחדות (פרק א׳.3)
- לאלמן — סף הכנסות ₪7,848 והפחתת ₪2,093 מהכנסה מעבודה/פנסיה
- לאלמן עם ילד — לא נבדקות הכנסות כלל
- גמלה מיוחדת כאשר הנפטר לא היה מבוטח
- נכד שרק הנפטר פרנסו — זכאות דור שלישי
- יתום בשירות צבאי/לאומי — זכאות אפשרית עד גיל 24
- המועד הקריטי — 12 חודשים לרטרואקטיביות
- כדאיות: קצבת זקנה מלאה + ₪919 מחצית שאירים, לעומת שאירים מלאה
🎁 מענק מעבר לנשים בגיל 62
▼בעקבות העלאת גיל הפרישה לנשים, נשים שנולדו בין ינואר 1960 לדצמבר 1966 עשויות להיות זכאיות למענק מעבר.
מטרת המענק: לסייע לנשים בפרק הזמן שבין גיל 62 ועד לקבלת קצבת אזרח ותיק.
👩 נשים שנולדו ב-08/07/1964 הגיעו היום לגיל 62 ועשויות להיות זכאיות למענק מעבר. בתנאי שלא תהיה להן הכנסה מעבודה במשך 4 חודשים עד 08/11/2026.
סכום המענק הצפוי לילידות 1964: ₪3,500 לחודש.
📋 נשים שנולדו ב-09/07/1962 יהיו מחר בנות 64 — המועד האחרון עבורן להגיש תביעה למענק מעבר.
- המענק משולם לתקופה של 4 חודשים לכל היותר.
- התשלום מתחיל מהחודש שבו מלאו לאישה 62 שנים.
- התנאים נבדקים בכל אחד מ-4 חודשי הזכאות.
- אין לך הכנסות מעבודה (כשכירה או כעצמאית) מגיל 62 ועד גיל 62 ו-4 חודשים.
- הכנסתך מפנסיה, מתגמולים או מקצבאות אינה עולה על ₪10,120 (החל ב-01.01.2026) לחודש.
- הכנסתך השנתית שלא מעבודה (כגון משכירות, ריבית על השקעות, מענקי פרישה וכדו') אינה עולה על ₪60,000 בשנת המס שבה מלאו לך 61 שנים.
- צברת תקופת ביטוח כנדרש לקבלת קצבת אזרח ותיק (60 חודשים מגיל 52 או 144 חודשים מגיל 18) או שאת פטורה מצבירת תקופת ביטוח.
- מי שמקבלת קצבת הבטחת הכנסה, דמי מזונות, קצבת נכות כללית או דמי אבטלה. שימי לב — תנאי זה נבדק בכל חודש מ-4 חודשי הזכאות.
- מי שמקבלת דמי אבטלה מוגדלים, לתקופה של 300 ימים.
- מי ששוהה בחופשה ללא תשלום (חל"ת) מרצון.
| שנת לידה | סכום מקסימלי לחודש | סה"כ ל-4 חודשים |
|---|---|---|
| 1960–1962 | ₪4,000 | ₪16,000 |
| 1963 | ₪3,750 | ₪15,000 |
| 1964 | ₪3,500 | ₪14,000 |
| 1965 | ₪3,250 | ₪13,000 |
| 1966 | ₪3,000 | ₪12,000 |
- מועד הגשה: ניתן להגיש את הבקשה עד גיל 64.
- ✅ מילוי טופס בסניף מחלקת אזרח ותיק.
- ✅ שליחת מסמכים דרך שירות שליחת מסמכים של הביטוח הלאומי.
🕯️ זכויות ניצולי שואה
▼- יהודי שהיה בגטו, במחנה ריכוז, במחבוא או בהסתתרות בתקופת השואה.
- יהודי שנמלט מאזור שהיה תחת שלטון נאצי.
- יהודי שהיה בברית המועצות בתקופת המלחמה.
- יהודי שהיה בארצות שסבלו מרדיפות נאציות (צפון אפריקה, עיראק וכו').
- מענק שנתי: ₪7,502 (למי שלא מקבלים רנטה חודשית).
- רנטה גרמנית (BEG): תשלום חודשי משתנה + תוספת 100–400 יורו.
- קרן סעיף 2: כ-€2,000 לרבעון.
- תשלום שנתי ועידת התביעות 2026: ₪5,457 (€1,350) — לזכאי קרן הסיוע.
- יוצאי רומניה/בולגריה: זכאים לקצבה מיוחדת — לבירור פנה לרשות לזכויות ניצולי השואה: *5105.
- הכרה כניצול שואה ע"י: הרשות לזכויות ניצולי השואה / ועידת התביעות / BEG.
- זכאות לגמלת סיעוד מלאה (לא מופחתת) מהביטוח הלאומי.
- רמה 3 עם 6 נקודות תלות ומעלה, או רמות 4–6 — בגמלה מלאה.
- או: קצבת שר"מ בהיקף 112% ומעלה.
- או: עזרה לזולת ממשרד הביטחון — 66 שעות חודשיות ומעלה.
- גיל: 80 שנים ומעלה.
- נקודות תלות: מינימום 2 נקודות במבחן ADL.
מימוש אוטומטי — אין צורך להגיש בקשה! הביטוח הלאומי מעביר פרטי הזכאים לקרן מדי חודש, והקרן פונה לזכאי לתיאום השירות.
- שעות טיפול בבית: 9 שעות שבועיות מספק מורשה.
- תשלום בכסף: ₪2,169 לחודש (רק למי שמקבל גמלה בכסף מהביטוח הלאומי).
| נקודות תלות | זכאות |
|---|---|
| 5–5.5 נקודות | סיוע כספי ₪1,500 לחודש |
| 6 נקודות + גמלה מופחתת | סיוע כספי ₪963 לחודש |
| 1.5–2 נקודות (לא זכאים לסיעוד) | סיוע כספי ₪428 לחודש |
שוויה של שעת סיעוד שבועית אחת הוא ₪241 בחודש.
לניצולי שואה המתגוררים בקהילה, ללא חוק סיעוד, ונמצאים במצב חולי/משבר:
- עד 50 שעות סיעוד למשך חודשיים.
- הגשת בקשה דרך עו"ס בבית החולים בלבד.
- תנאי: הכנסה עד ₪10,733 (לא כולל רנטות).
- עד 50 שעות למשך חודשיים.
- הגשת בקשה דרך עו"ס בקופת חולים.
- פעם אחת בשנה לכל ניצול.
- ✅ תרופות ללא תשלום
- ✅ טיפול פסיכולוגי ללא תשלום
- ✅ פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות
- ✅ סל שירותים מורחב בקופות החולים
- ✅ עדיפות בקבלת שירותי סיעוד
- ✅ הנחות בארנונה (לפי החלטת הרשות המקומית)
- ✅ הנחות בתחבורה ציבורית
- ✅ סיוע בטיפולי שיניים
- ✅ מענקים לציוד רפואי
- ✅ השתתפות בטיולים ופעילויות תרבות
- ✅ סיוע בתשלום שכר דירה
- הקרן לרווחת נפגעי השואה: 03-6090866
- ועידת התביעות (לגמלה בכסף): 03-5194401
- הרשות לזכויות ניצולי השואה: *5105 או 03-5682651
- ארגון נכי המלחמה בנאצים: 03-6838282 | דרך מנחם בגין 132, תל אביב
🌟 הטבות נוספות
▼- גיל 70+: הנחה של 25% (משתנה לפי רשות מקומית).
- ניצולי שואה: הנחות נוספות.
- מקבלי הבטחת הכנסה: פטור מלא או חלקי.
- יש לפנות למחלקת הגבייה ברשות המקומית.
- גיל 60+: 1 נקודת זיכוי נוספת.
- ניצולי שואה: 3 נקודות זיכוי נוספות.
- פטור ממס על קצבת זקנה (עד תקרה מסוימת).
- גיל 75+: נסיעות חינם בתחבורה ציבורית.
- גיל 62–74: הנחה של 50% ברכבת ישראל.
- ניצולי שואה: נסיעות חינם בכל גיל.
- כניסה חינם או במחיר מופחת למוזיאונים.
- הנחות בבריכות שחייה ומתקני ספורט.
- הנחות בקולנוע ותיאטרון.
- מלונות ובתי הבראה — מחירים מיוחד��ם לאזרחים ותיקים.
- פטור מתשלום השתתפות עצמית (למקבלי השלמת הכנסה).
- סל תרופות מורחב לאזרחים ותיקים.
- בדיקות גריאטריות תקופתיות.
- שירותי פיזיותרפיה ושיקום.
- מועדוני אזרחים ותיקים.
- מרכזי יום.
- ארוחות חמות בבית.
- שירותי ליווי וקשר חברתי.
📊 השפעות הדדיות בין הקצבאות
▼📞 כתובות ויצירת קשר
▼- אתר אינטרנט: www.btl.gov.il
- שירות אישי מקוון: ps.btl.gov.il
- טלפון: *6050 או 04-8812345
- שעות פעילות: ראשון–חמישי 08:00–16:00
- מוקד קצבאות זקנה: *6050 שלוחה 3
- מוקד השלמת הכנסה: *6050 שלוחה 4
- מוקד סיעוד: *6050 שלוחה 5
- מוקד ניצולי שואה: *6050 שלוחה 9
- קול זכות (מידע על זכויות): www.kolzchut.org.il
- הרשות לזכויות ניצולי השואה: *5105 או 03-5682651
- הקרן לרווחת נפגעי השואה: 03-6090866
- ועידת התביעות: 03-5194401
- ארגון נכי המלחמה בנאצים: 03-6838282 | דרך מנחם בגין 132, תל אביב
- משרד הרווחה — מחלקה גריאטרית: 02-5085940
- אשל — האיגוד הארצי לזקן: 03-6874714 | www.eshelnet.org.il
- כל הסכומים מעודכנים לינואר 2026 ועשויים להשתנות במהלך השנה.
- מומלץ לבדוק את הזכאות האישית במחשבונים באתר הביטוח הלאומי.
- יש להגיש תביעות לקצבאות בזמן — חלק מהקצבאות אינן משולמות בדיעבד.
- שירותים רבים ניתנים באמצעות האתר, ללא צורך בהגעה פיזית לסניף.
- ניתן לקבל ייעוץ אישי בסניפי הביטוח הלאומי ובארגוני הסיוע השונים.
- זכאות לקצבאות עשויה להשתנות עקב שינויים בהכנסות, במצב המשפחתי או הבריאותי.